על טיפוגרפיה, פאוור פוינט והחלקיק האלוהי

שמעו קטע, איקאה השיקה את הפונט הראשון שלה שנקרא Soffa sans, שמורכב מצירופים של הספה שלהם ומכך הוא חייב להיות “הפונט הנוח ביותר אי פעם” להגדרתם.

הרעיון נולד בעקבות גולשים יצירתיים שניצלו את האופציה באתר, המאפשרת עיצוב הרכבי ספות בהתאמה אישית ויצרו לעצמם עיצובים לא פרקטיים בעליל.

משעשע? כן!
גאוני? כן! כן!
נוח? כן! כן! כן!
רגע, מה? זה נוח זה? ולמי בכלל יש זמן לשבת על ספה?

טיפוגרפיה הופכת מילים לסיפורים

נתחיל בהגדרה היבשה (וויקיפדיה)- טיפוגרפיה  היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט. כך שיהיה נגיש וקריא ועם זאת אסתטי או משקף מסר מסוים. מלאכה זו כוללת סידור אותיות, בחירת גופנים, גודל אות, גודל השוליים, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים, בין אותיות ובין צמדי אותיות. ארגון הטקסט בתוך פורמט, יצירת מבנה והיררכיה בטקסט בהתאם לתוכן ולהקשר. 

לא בכדי הגדירו איקאה את הפונט שלהם כ”הפונט הנוח ביותר אי פעם”, טיפוגרפיה הופכת מילים לסיפורים ובמקרה הזה, הפונט לגמרי מספר את הסיפור של איקאה, גם אם בתור קוריוז.

בכוחה של טיפוגרפיה לשנות לחלוטין משמעותה של מילה, לתת לה סיפור רקע, לתת לה אישיות ולהפוך אותה לגורם משפיע.
קצת כמו פגישה ראשונה בין שני אנשים, רושם ראשוני הוא הרושם המתקבל על אדם בזמן הנע בין מספר אלפיות השנייה לכמה דקות והוא אחד המרכיבים המכריעים בקביעת התפיסה הכללית שלנו על אותו אדם.
התפיסה שלנו מושפעת ממגוון מרכיבים כמו מראה, שפת גוף, ריח גוף, לבוש, מבטא ועוד. וכידוע- אין לנו הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.
אותה סיטואציה מתקיימת כשאנחנו קוראים וטיפוגרפיה יוצרת אצלנו סוג של רושם ראשוני ואף משפיעה על האופן בו הטקסט נקלט- האם מדובר במשהו יצירתי? משעשע? מרגש? אופנתי? ידידותי? 

כך שוקולד זול יכול להיתפס כיוקרתי, מותג אופנה שרוצה לפנות לקהל צעיר ייתפס כשובב וקליל וכך גם אנו יכולים לזהות מותגים גם מבלי ציון שם המפורש.

פונטים הם אולי הכלי הכי פחות מדובר מבין חבריהם לארסנל העברת מידע (מילים, תמונות, צבע, עימוד), אבל הם לא פחות משמעותיים. בהיותם תרגום ויזואלי של הטקסט, הם עוזרים לנו להבין טוב יותר את התוכן ואת המסר שעומד מאחוריו, הם מעוררים רגשות, מחשבות, זיכרונות, הקשרים ומתווכים לנו את הסיפור.

שפה כתובה היא לא רק נראית- הם גם מורגשת, נשמעת, מריחה ונטעמת

לפני 5 שנים, שרה הינדמן, מעצבת גרפית במקצועה, החליטה שאחרי 20 שנה היא כבר לא אוהבת את מה שהיא עושה. היא לקחה פסק זמן של שנה, גילתה מחדש את עולם הטיפוגרפיה וחוקרת אותו מאז.
היא שמה לעצמה מטרה לשנות את מה שאנחנו חושבים על טיפוגרפיה ולהנגיש אותה בצורה קלילה, חווייתית ומהנה. היא חוקרת כיצד פונטים משפיעים עלינו, למשל איך פונט יכול לשנות לנו את חוש הטעם– בשנת 2015, במהלך הרצאה מול 100 איש היא חילקה לכל אחד 2 סוכריות ג’לי זהות, היא ביקשה מהקהל לאכול סוכריה בעודם מסתכלים על המסך עליו היה כתוב eat me, פעם בפונט עגלגל ושמן ופעם בפונט חד ומשונן- 17% מהקהל אמרו כי הסוכריה הראשונה מתוקה יותר ו-11% אמרו שהסוכריה השנייה חמוצה יותר.
מאז היא פרסמה מספר מחקרים בשיתוף מעבדת המחקר של אוניברסיטת אוקספורד.

אז מה בין פונטים לפאוור פוינט ולחלקיק האלוהי?

ב-4 ביולי 2012, חוקרי חברת CERN, המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים, דיווחו כי הם גילו את ה”חלקיק האלוהי” או בוזון היגס- חלקיק יסודי במודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים שעד אותה שנה קיומו היה היפותזה בלבד. (בעקבות הגילוי, פרס נובל לפיזיקה הוענק לפיטר היגס ופרנסואה אנגלר על ניבוי קיומו של החלקיק).
זה גילוי מרעיש ומסעיר במיוחד כן? אבל לא באתי לדבר איתכם על פיזיקה.
הגילוי במהרה עורר סערה וכותרות, אך לא ממש בגלל הגילוי, אלא בגלל שהחוקרים בחרו להציג את הממצאים שלהם באמצעות מצגת שכולה הייתה כתובה בפונט המושמץ Comic Sans, המוכר בזכות פינותיו העליזות והמעוגלות.

הטוויטר געש, צחק ולעג. תוך שעה מהפרסום Comic Sans אוזכר יותר מאשר God Particle.

אפילו יוצר הגופן, וינסנט קונאר, כעס על הבחירה.

שנתיים אחר כך, במסגרת מתיחת 1 באפריל, הודיעה החברה שהיא מעבירה את כל התקשורת השיווקית שלה לפונט המדובר.

אז אפשר לצחוק על זה בדיעבד, אבל כשיש לנו פרזנטציה להעביר, נרצה שהקהל ידבר על דבר אחד- המסר שלנו. אז איך עושים את זה נכון?

נתחיל מחדשות הרעות

תראו, אין דרך פשוטה ונעימה לומר את זה.
אבל אני אגיד זה. בלי בושה.
מה אני פחדנית?
(ליתר ביטחון סגרתי את כל המצגות הפתוחות כרגע שלא ישמעו וחלילה יקרסו לי)
*לפאוור פוינט יש שיט של פונטים*
הנה אמרתי זה.
אם המצגת שלנו באנגלית מילא, ההיצע עוד סביר, אבל אם המצגת שלנו בעברית, וול- באסה לנו.
אז מה נעשה? האם נידונו למצגות עם פונטים מכוערים לנצח נצחים?
או! טוב ששאלתם.

לפני הכל, בואו נעשה רגע סדר טכני קטן
בכל מחשב יש תיקיית פונטים (ניתן למצוא אותה ולשוטט בה אם משעמם לכם בלוח הבקרה).
חלק מהפונטים בתיקיה מגיעים עם התקנת האופיס (ישנם הבדלים קטנים בין הגרסאות, אבל רובם המוחץ של הפונטים הגנריים יש לכולם).
מה שאומר, שאם התקנתם פונט על המחשב שלא כלול באופיס (בין אם קניתם ובין אם הורדתם גרסה חינמית) הוא מותקן רק בתיקייה שלכם וכשתשתפו את המצגת שלכם עם מישהו שלא מותקן אצלו הפונט, כל המלל במצגת ישתנה אוטומטית לפונט ברירת מחדל לא עלינו ובגדול, מצגת שהיא וואו תהפוך במהרה לבוז אחד גדול.
עומדות לפנינו 3 אופציות:

• הלא מומלצת- קיימת אופציית שמירה בפאוור פוינט הכוללת הטמעת פונטים אבל בהרבה מקרים היא פשוט לא עובדת
  
• המומלצת- לשלוח הפונטים לאדם הנוסף (רק אם הם חינמיים!) ולבקש שיתקין אצלו (לוקח בדיוק דקה וחצי- הסבר בהמשך)
  
• המומלצת פלוס- סגירת הקובץ כ-PDF (שימו לב זה אומר שהנפשות לא יעבדו או סרטונים מוטמעים ללא לינק, לינקים עובדים גם ב-PDF)
  

איך מתקינים פונטים? קללל

• שלב 1- שומרים/מעתיקים הפונטים לשולחן עבודה (או כל תיקיה שבא לכם)
  
• שלב 2- דאבל קליק על כל פונט ומסמנים התקן או install (יופיע מעין בר התקדמות לשנייה שסופר 1 מתוך 1 וכך הלאה)
  
• שלב 3- פותחים את המצגת אחרי ההתקנה כדי לבדוק אם הפונט קיים- במידה ועדיין לא רואים את הפונטים יש לעשות ריסטרט ורק אז לפתוח את המצגת (משתנה ממחשב למחשב)
  

עכשיו שזה ברור- לטס טוק ביזנס

הפונטים שאנחנו משתמשים בהם במצגת משפיעים על הנראות שלה לא פחות מבחירת התמונות או בחירת הצבעים. שימוש בפונט מיושן/לא יפה/לא נוח לקריאה פשוט מוריד את המצגת שלנו כמה דרגות למטה.
טיפוגרפיה ופונטים זה תורה שלמה, אבל בואו ננסה לגרד את קצה הקצה.
בעברית יש חלוקה עיקרית בין שני סוגי פונטים:
פונט סריף- פונט עם צ’ופצ’יקים בסיומת של האותיות ועובי משתנה.
פונט סנס סריף- פונט ללא הצ’ופצ’יקים בסיומת של האותיות ובדרך כלל בעל עובי אחיד.
במצגות אני ממליצה שלא להשתמש בפונט סריפי (מקסימום לציטוט) הם פחות נעימים לעין וגם לקריאה.
כנ”ל לגבי פונטים עגלגלים או כתב יד.

אז מה האפשרויות שיש לנו?

• הגנרי- אם אתם לא רוצים לקחת סיכון/כי יש הנפשות מטורפות/כי יש מלא סרטונים מושי מושלמים, פונט ברירת המחדל שלי הוא Calibri- קיים אצל כולם והוא הרע במיעוטו מבחינתי מתוך ההיצע (רק לא ariel או david- אותם תשמרו לאח החורג והפחות מרשים – Word)
  
• המשודרג- אם אתם רוצים קצת לשדרג אבל לא להוציא על זה כסף- מציעה לשוטט קצת בגוגל פונטס, יש שם כמה לא רעים- נסו את Assistant, Secular One ו-Heebo. חפשו גם את Open Sans.
  
• המפונפן- אם בא לכם להשקיע כסף, ההיצע הוא מטורף וגם הטרנדים משתנים (ראיתי איפושהו שהנוכחי הוא פונט צר) כנסו לפונטביט, אלףאלףאלף, מאסטרפונט ודומיהם ובחרו את מה שאהבתם (אצלי משתנה, העיקריים הם נרקיס, עוגן ורפורמה) שימו לב שמדובר בפונטים עם רישיון ותנאים.

בחרתם? יופי! מה עכשיו?

הנה כמה עשה ואל תעשה עם פונטים במצגות:

• הפונט- השקעתם כל כך ובחרתם פונט, אל תערבבו, השתמשו בו לאורך כל המצגת, גם בכותרות וגם לפסקאות (מציעה גם להשתמש במקסימום 3 משקלים- עובי האותיות- כדי לא ליצור בלגן בעין)
  
• הסגנון- תראו, מי שעיצב את הפונט השקיע, אל תוסיפו לו הטיה מיותרת, או קו תחתון, או הצללה מתחת, זה לא נעים בעין. רוצים להדגיש משהו? נסו בולד או שינוי צבע.
  
• הגודל- אני יודעת, יש לכם הרבה מה לומר בשקופית הזו אז הקטנתם הכל לגודל 12, ושקופית אחרת נראית לכם דלילה אז הגדלתם ל-48, אבל כשהצלחתם להכניס הכל, על הדרך הוצאתם לקהל שלכם את העיניים. גם פה שמרו על אחידות לאורך כל המצגת (כותרות בדר”כ יכולות להיות 32-36 ופסקאות 22-24).
  
• הריווח- בפאוור פוינט אפשר לשחק עם הריווח בין האותיות ובין השורות, נסו לשחק עם זה, ריווח גדול גדול מדי או צפיפות יתר אף פעם לא טובים.
  
• הרקע- ככלל, אני לא ממליצה על שימוש בצבעים למעט שחור, לבן, אפור בטקסטים במצגות, אלא אם יש הצדקה לכך (צבעוניות מותג, מסר קליל וכו’) זה עלול לייצר קונטרסטיות לא נעימה מול הרקע ולהפוך את הטקסט לפחות קריא, בטח אם מדובר בטקסט שיושב על גבי תמונה.
  
• הכמות- נסו לצמצם טקסטים ככל שאפשר, לס איז מור כשמדובר במצגות, כל מה שאתם יכולים לומר בעל פה לא צריך להיכנס לשקף שלכם.
  

פונטים ככלי עזר להעברת המסר שלנו

לא סתם טבע גיא קוואסקי את המונח  death by power point, מצב שבו אנו צופים בשקופית משעממת אחרי שקופית משעממת ואין לנו לאן לברוח, כך שהדבר העיקרי שמהדהד לנו בראש בין פיהוק לפיהוק, הוא הרצון למות. וכמה שיותר מהר.
זה נכון לגבי תמונות מפוקסלות, צבעים זועקים, בולטים בלתי נגמרים וכן- גם בפונט לא נעימים לעין או שאינם תואמים למסר.

כשאנחנו מעבירים פרזנטציה זה כי יש לנו מה לומר, יש לנו מסר להעביר, יש לנו סיפור לספר.
ו*כל* מה שמופיע לנו על השקופית הוא משמעותי ומשפיע אופן קבלת המסר אצל הקהל שלנו.

שמרו על פשטות, הטקסטים שלכם צריכים להיות נעימים לעין, נוחים לקריאה וכמובן לשרת את המסר.

ואם עדיין לא שוכנעתם, מוזמנים לצפות בניסוי המעניין הזה של לינדמן (13 דקות של וואו).